מרווה | Salvia officinalis | Sage

המרווה משתייכת למשפחת השפתניים, בהם נכללים בין השאר גם הרוזמרין, האזוביון, הקורנית המקורקפת, הבת קורנית (Thymus vulgaris), הזוטה הלבנה, והמליסה.

231013 001

צמח מרפא מרווה. צולם בבית טבע.

צמחי מרפא רבים ממשפחת השפתניים מכילים שמנים נדיפים ומשמשים כעשבי תיבול נפוצים במטבח הביתי.

ישנם מינים שונים של מרווה ובניהם: מרווה ריחנית, מרוות האננס ומרווה משולשת.

חלק בשימוש: עלים.

אנרגטיקה: צמח סופח, מריר, פיקנטי, ארומטי, יבש.

שימוש: צמח עדין עם שימוש ארוך טווח בחליטה בלבד, אינו מומלץ ללקיחה יומיומית במינון גבוה בשימוש בשמן האתרי או בטינקטורה אלכוהולית עקב תכולת הטוג'ון (Thujone), המשפיע על המוח.

שימוש רפואי:

1. המרווה משמשת לטיפול בדלקות וכאבי גרון (חליטת צמחים, או כספריי לגרון). היא מחטא את הגרון ומסלקת את החיידקים, גם ע"י גירגור מי החליטה.

2. המרווה טובה להקלה על כאבי בטן שמקורם מזיהום או מכאבים עוויתיים. טובה גם לטיפול בגזים בשילוב צמחים נוספים כמו פיליפנדולה ( Filipendula ulmaria).

3. משמשת לטיפול בגלי חום ותסמינים אחרים של גיל המעבר.

4. המרווה טובה גם לאמנוראה (אל וסת) ובעיות פוריות, על פי האבחנה בקליניקה.

5. המרווה משמשת לטיפול בהזעת יתר.

6. המרווה משמשת גם לחיטוי דרכי הנשימה, לסינוסיטיס ולנזלת לבנה שקופה.

7. המרווה טובה לטיפול בשילשול עם צמחים נוספים כמו ג'ינגי'ר ופיליפינדולה.

8. המרווה מעלה מצב רוח ועצבנות בשילוב צמחים ארומטיים נוספים.

9. חליטה ממרווה ורוזמרין תעזור בטיפול בנשירת שיער ובקשקשים.

התוויות נגד וקונטרא אינדקציות:

1. ישנם אנשים שאלרגים לשמן האתרי של הצמח. השמן אינו מומלץ לשימוש לחולי אפליפסיה.

2. הצמח אסור לשימוש בהריון, יכול להשפיע על רמות ההורמונים. אינו מומלץ לשימוש גם בהנקה, מכיוון שיכול לייבש ולעצור את תנובת החלב אצל האם המניקה, אלא אם כן, יש רצון להפסיק את ההנקה.

תגובות

תגובות

Posted in אינדקס צמחי מרפא ותבלינים | Tagged , , , , , , , | Leave a comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים