מתח הוא מושג נפוץ בחברה המודרנית שקצב החיים בה מהיר. מהיר מאוד אפילו. מתי להספיק לעשות את זה, ומתי את זה? אני עוד צריכה ללכת להשלים את התואר הראשון, ויש לי קורס עד 23:00 בלילה. צריך עוד לבשל היום, ללכת לעשות סידורים בעירייה, צריך גם להוציא את האשפה, ומי יקח את הילדים מבית הספר? הריצה ארוכה, הזמן קצר, וקו הסיום לא נראה באופק.
זה הפך אפילו לסלוגן נפלא לחברות הפירסום השונות:

כדי להחזיק מעמד במירוץ החיים, אנו לעיתים שותים עוד כוס קפה ו..עוד אחת. לקפה יש יתרון מידי. הוא נותן לנו עירנות ואנרגיה זמנית. אך בשימוש ארוך, הוא שוחק את בלוטת יותרת הכליה והויטמינים החיוניים,וגורם לעייפות גבוהה יותר. בתמונה פירסומת לקפה כפי שנצפתה בשוק מאוור בברלין. בכיתוב " You can sleep when you"re dead". צולם ע"י חן אדדי – תזונה וצמחים למודעות ואנרגיה
פירסומת לעיתון בעל דפים בודדים ברכבת: כי למי יש זמן לקרוא עיתון? תכלס למי יש?
פירסומת לכדור נגד כאב ראש: כי למי יש זמן לכאב ראש? אכן…
פירסומת לכדור נגד כאבים: על רב קומות, בו נראית אשת עסקים מצליחה נוטלת כדור וחוזרת לעשות כסף.
לעיתים קרובות אני שומעת מחברות שלי שהן נדרשות לעשות יותר מידי דברים במעט מאוד זמן, וכן, הן מתלוננות שבעבודה הדרישות הופכות להיות כאלה שלא משנה כמה זמן עומד לרשותן, היעדים שמציבים בפניהן הבוסים, אינם ברי ביצוע, ולכן הן בוחרות, מחוסר ברירה משווע, לעשות את העבודה פחות טוב, לוותר על השאיפה שלהן למצויינות, כדי להספיק לקחת את הילדים מהגן.
אך לחץ בעבודה אינו הגורם היחיד לסטרס. ישנם עוד גורמים רבים אחרים המקשים עלינו את ההתמודדות מול לחץ.
הגורמים העיקריים לסטרס בחיי היום יום:
1.גורמים פיזיים – מחלה, ניתוח, תאונת דרכים, או כל תאונה אחרת.
2. גורמים נפשיים – לחצים בעבודה, לחצים כלכליים (לא סוגרים את החודש), פרידה מחבר, מחלת הסרטן, מחלה אחרת או מוות של קרוב משפחה.
3. גורמים סביבתיים – חשיפה לקור או לחום, זיהום סביבתי, רעש חזק ממכונות, מטוסים, קרינה, חשיפה למתכות ורעלנים אחרים.
שני חוקרים בשם הולמס וריי ביצעו מחקר ואפיינו 43 אירועים אצל בני אדם שגורמים ללחץ בדרגות שונות (מ – 0-100) מתוך המחקר שלהם, להלן סולם ההסתגלות החברתית שפותח ע"י הולמס וריי ודירוג הגורמים לסטרס, שבעקבותיו יכולה להתפתח מחלה:
מוות של בן זוג – הציון הכי גבוה – 100

זיהום סביבתי מהווה גם הוא גורם לסטרס על הגוף. הכבד והריאות נאלצים להתמודד עם רעלים שונים כדי להוציא אותם מהגוף. צולם ע"י חן אדדי.
גירושים – 73
מוות של קרוב משפחה לא בדרגה ראשונה – 63
פציעה או מחלה – 53
חתונה – 50
פיטורים ממקום עבודה – 47
פרישה לגמלאות – 45
הריון – 40
הצטרפות של בן משפחה נוסף – 39
שינוי במצב כלכלי – 38
חובות כספיים – 35
שינוי בהרגלי אכילה – 15
תקופת חגים – 13
עבירות קלות על החוק – 11
ישנם מנגנוני פיתוח בסיסיים באמצעותם ניתן לנטרל את המתחים היום יומיים: יוגה, מדיטאציה, ישיבה מול הים, עיסוי, הילינג, והליכה לילית לאור ירח, אך אם הסטרס קיצוני ולאורך זמן הוא מעורר מספר שינויים ביולוגיים שמכונים "תסמונת ההסתגלות הכללית" והם:
שלב האזעקה – FFF – Fight Flight Freeze
שלב ההסתגלות
שלב התשישות
שלבים אלו מבוקרים ומווסתים ע"י בלוטת האדרנל/יותרת הכליה בה מופרש בין השאר, הורמון הקורטיזול.
בדיקות דם:
ניתן למדוד את רמת הקורטיזול גם בדם וגם בשתן. מדידה בדם מראה את כמות ההפרשה בזמן מסוים ביממה בעוד לקיחת דגימות שתן מראות על הפרשת קורטיזול במשך כל היממה. כמו כן באמצע או לאחר משבר סטרס, כדאי למדוד את גם את רמת הברזל (Iron), הפריטין (Ferritin), בלוטת התריס (thyroid gland), חומצה פולית (Folic acid), ויטמין D, וכן רמת הפרולקטין (PRL – PROLACTIN) לנשים הרוצות להכנס להריון.
בזמן סטרס מערכת העצבים הסימפטטית נכנסת לפעולה:
הגוף עובר ממצב של רגיעה למצב של עירנות ודריכות, דופק לב מואץ, חום בגוף, מתרחשת הזעה מוגברת והחושים מתחדדים.
הפוקוס עובר לגורם המאיים והוא מתבטא במחשבות חוזרות ונשנות וכן תנועות גוף חוזרות כמו הליכה וחזרה לאותו מקום. כאבים בצוואר ובשכמות, יובש בפה, עצירת נוזלים, הפרשה מוגברת של אלדוסטרון שעוצר את הנוזלים בגוף, חרדה, ירידה בריכוז ובזיכרון, חוסר שינה מוחלט או בעיות שינה כמו קושי להרדם ושינה טרופה, קוצר נשימה, נשימה מואצת ושטוחה ע"מ להעביר יותר חמצן למוח ולגפיים ועליית לחץ הדם.
במצב זה מתרחש חימצון מוגבר בגוף.
שלבי ההתמודדות לפי הנס סלייה, אנדוקרינולוג אוסטרו-קנדי:
שלב 1 – שלב האזעקה – FFF – הילחם או ברח – החלק האקוטי, הקצר
זהו השלב האקוטי בו מערכת העצבים הסימפטטית נכנסת לפעולה.
השלב הזה הוא שלב קטבולי (פירוק) בו ישנו פירוק רקמות מואץ.
ישנה ירידה במערכת הפארא סימפטטית כשהמטרה היא לשחרר כמה שיותר אנרגיה מהמאגרים למוח ולגפיים.
בשלב הראשון שהוא שלב האזעקה – ההיפותלמוס מפריש CRH (הורמון – Corticotropic releasing hormone) המגרה את בלוטת ההיפופיזה/יותרת המוח להפריש ACTH (הורמון Corticotropic releasing hormone) שמעורר את האדרנל להפריש הורמונים מבלוטת יותרת הכליה, גם מהליבה וגם מהקורטקס. מהליבה – אדרנלין ונוראדרנלין. מהקורטקס מופרשים הורמונים שומניים שהם גלוקוקורטיקואידים, מינרלוקורטיקואידים וגונדוקורטיקואידים.
הביטוי של שלב 1:
הפרשה מואצת של אדרנלין אשר משבש את חילוף החומרים של פחמימות שומנים וחלבונים בגלל הצורך המוגבר לייצור אנרגיה במהירות, הוא מאיץ את הפירוק שלהם. הגוף מאבד הרבה חומצות אמינו (רכיבי חלבון), ומינרלים כמו אשלגן זרחן ומגנזיום ואוגר פחות סידן בעצמות.
במצב זה הגוף סופג פחות רכיבים תזונתיים, ובמיוחד ויטמינים מקבוצת B שהם בעלי חשיבות קריטית לתיפקוד תקין של מערכת העצבים.
הגוף מוריד הפרשות של מערכת העיכול ונוצרות בעיות כמו עצירות, IBS (מעי רגיז).
הסטרס מחליש את הגוף, מדכא את מערכת החיסון ומקטין את כוח הריפוי.
שלב 2 – שלב ההסתגלות – שלב ממושך
שלב ארוך יותר וממושך לעומת שלב 1, שהיא תגובה קצרה. בשלב הזה מופרשים ההורמונים מהקורטקס (קליפת מוח) והאדרנל:
ההורמונים הגלוקוקורטיקואידים – מפרישים קורטיזול, שהוא מציף את הדם בגלוקוז פוגע במסת השריר, מדכא את מערכת החיסון, מתחילה פגיעה בסידן – סידן יוצא מהעצמות.
ההורמונים המינרלוקורטיקואידים – מפרישים אלדוסטרון, הורמון ההמגביר הפרשת אשלגן ומעודד אצירת נתרן בגוף.
ההורמונים הגונדוקורטיקואידים – הורמונים אשר אחראים על הפרשת הורמוני מין בעיקר אנדרוגניים יוצרים אי סדירות בווסת, תסמונת PMS, בעיות פריון, אצל גברים תתכן אימפוטנציה.
ההפרשות מבלוטת היפופיזה ממשיכות להתקיים מהשלב הראשון.
לכן הגוף יפעיל מנגנונים אשר ינסו להתנגד למתח, הגוף ינסה להגיע לאיזון ולמנוע תהליכי פירוק באמצעות עידוד הורמונים אנאבולים שהראשון שבהם הוא האינסולין.
רמות הקורטיזול נותרות גבוהות. רמות האדרנלין מתחילות לרדת. כיון שהאינסולין וההורומונים האנאבולים מנסים להתנגד לתהליך הקטבולי (פירוק) בהתחלה תיהיה ירידה במשקל אבל אח"כ תתרחש עליה ועצירה.
התנגדות ארוכה וחוסר הקשבה לגוף תיצור מתח מתמשך ותגביר את הסיכון ללקות במחלה כלשהיא.
במקרים רבים, אנשים שלא מצליחים לרדת במשקל, הם בעלי רמות קורטיזול גבוהות מהנורמה. הקורטיזול מעלה רמות אינסולין.
שימוש בתרופות סטרואידיות כמו קורטיזון מעלה גם הוא את רמות האינסולין, ואפילו זריקה מקומית להפחתת דלקת, יכולה להביא להתפרצות סוכרת. רמות כולסטרול עלולות גם הן לעלות.
שלב זה מעלה את הסיכון למחלות.
שלב 3 – תשישות

איבחון קרהון בלשון. מחלת הקרהון יכולה להתפרץ עקב סטרס קיצוני ואפילו טראומה. ניתן לראות בלשון את מערכת העיכול המודלקת באדום בולט. צולם ע"י חן אדדי.
בשלב זה התהליך הקטבולי ממשיך – ישנו איבוד מתמשך של יוני אשלגן, ריקון מלאי ההורמונים של הגלוקוסטרואידים והתוצאה היא היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכר בגוף), אספקה לקויה של אבות מזון, ודלדול מאגרי הגוף.
יכולה להופיע פגיעה באיברים מסוימים או בגוף כולו. מידי פעם נזהה בעיות ברגליים כמו הופעת דלקות שונות, מחלות מעי דלקתיות כמו קרהון וקוליטיס, עצירות, שלשולים, בעיות בבלוטת התריס הנראות בבדיקת מעבדה כמו TSH גבוה – תת פעילות, או TSH נמוך – היפרתירואיד, דלקת בפאסיה הפלנטרית בכפות הרגליים או דורבן.
לעיתים קרובות דרישות היום יום בעידן המודרני כ"כ גבוהות, ותובעות מאיתנו מאמצים אדירים, כמעט עד אפיסת כוחות. השחיקה, לצערי, מתפתחת בהדרגה ומצטברת עד לנקודה שבה ההתמודדות הופכת כמעט בלתי אפשרית. וכך מתחילה לקיחה של תרופות מסוגים שונים, כדורי שינה, תרופות לכאבי ראש, ועוד, כדי לדכא את התחושות, לסתום לגוף את הקול, ולהגיד לו שתוק! מחיר השתיקה הוא גבוה, ובטווח הארוך מביא איתו תוצאות שיעלו הרבה יותר כסף, שגם הוא לא תמיד יפתור את הבעיות שהצטברו. הסיסמא "העיקר הבריאות" הופכת רלוונטית לאלה שכבר נכוו, שאת הגלולה המרה נאלצו לבלוע, אחרי שנים של הזנחה עצמית.
מודעות לתזונה נכונה, עשבי מרפא עם שילובי מזון נאותים, צמחי מרפאה בשימוש יומיומי כתבלינים, חליטות תה, טיפולי מגע וגוף כמו עיסוי, הילינג, וואטסו, ותרגילי מרדיאנים יכולים לעזור לתחזק את הגוף, לאפשר ריפוי טבעי, וכן למנוע הצטברות של סטרס ולשמור על הבריאות לאורך זמן.
טיפול בפרחי באך ומודעות עצמית יכול להביא גם לשינויים מבורכים בשיגרה היומיומית, לעזור לנו לקבל החלטות נכונות ולעשות שינויים כדי לממש את הפוטינצל שלנו לצמיחה אישית, ולהיות נאמנים לעצמנו ולגוף שלנו, ולשמור על יציבות בכל מזג אויר, גם הסוער ביותר.
שירים המתארים מצבי סטרס:
Queen – under pressure:
Billy joel – presure
Yello – the race:
המלצות יומיומיות לטיפול בסטרס:
1. טיפולי מגע כמו עיסוי, הילינג, וואטסו.
2. מודעות עצמית לגוף ולנשמה וכן שיפור אורח החיים כדי למנוע השנות של סטרס.
3. צחוק ושמחה – משפר את הבריאות מוריד הורמוני סטרס מוריד אדרנלין ונוראדרנלין. ר' נחמן מברסלב מביא תורות המסבירות לאדם מהי החשיבות של השמחה וכייצד לייצר אחת כזו בחיי היום יום ואיך ליצור אי של שלווה בתוך הכאוס היומיומי.
4. תרגילי מרדיאנים – תרגילים גופניים המשפרים תיפקוד של מערכות שונות בגוף וכן מביאות את הגוף לאיזון ולהרמוניה. התרגילים יבחרו בקליניקה לפי האבחנה הרפואית.
5. מדיטציות.
6. מודעות עצמית גבוהה.
מהו הטיפול התזונתי בהתמודדות עם מצבי מתח נפשי ולחץ?
מהם תוספי התזונה וצמחי המרפא המומלצים למצבי מתח נפשי ולחץ?
על בדיקת הקורטיזול – הורמון הדחק המופרש מבלוטת יותרת הכליה
מהן תמציות פרחי באך ומהו אופי פעילותן?